מתחת לקו האדום

אחרי שבוע של חוסר פעילות עקב תקלות חוזרות ונשנות (האם מנסים להתקש בחיי המחשב והאינטרנט שלי? האם ארטישוק הנקמה החל בפעולות הנקם?) חזרתי, ואני מקווה שלתמיד (למרות שגם עכשיו אני לא על המחשב שלי).

ולעניינו. ככה נראה דף הכדורגל הישראלי של וואן הבוקר

                                                  

הפס האדום, שבמקור מתוכנן על מנת לסמן על תכנים בלעדיים, ראשוניים וכתבות יוצאות דופן, הפך כבר לחלק שגור בכל כתבה. מריד מהערך? מוזיל? מזנה? נו שוין.

גם מעמדם של הכתבים ירד בשנים האחרונות, הרבה תודות לאתרים עם פסים אדומים. לאחר שמיקי רוזנטל ניסה לרדת לעומק העניין בערוץ 10 (לא בהצלחה יתרה), שמעתי כתבים רבים שמתרעמים, חלקם מוואן. אבל כשהצעות עבודה לאתר מגיעות במייל לחיילים משוחררים, וניסיון בכתיבה הוא רק יתרון, אין פלא שמעמדם של הכתבים הרבה מתחת לקו האדום  
                                      

חזרה מעל לקו האדום

ואם נתרכז לרגע בחיוב, יואב ברוביץ מבריק הבוקר עם כתבת עומק על הכדורסל הליטאי לרגל עלייתה של המדינה הקטנטנה לחצי הגמר האולימפי. http://olympic.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.1139.43661.html (סליחה על כך שהלינקים בנפרד הפעם, פשוט המחשב שאני עובד עליו לא חדיש במיוחד והוא מתעקש לא לאפשר לקשר מילים)

גם רועי בית לוי במוסף הארץ מנסה להבין איך ג'מייקה, מדינה ענייה וקטנה עוד יותר מליטא הפכה למעצמת ריצות. http://olympics.walla.co.il/?w=/3799/1334524

איציק יצחקי מוואלה! תפס לשיחה את ביו אדפמי, שמדלג בין שלושת הליגות הבכירות בארץ בשנים האחרונות, אבל מספק את הסחורה והגיע עם ניגריה כל הדרך אל הגמר. פרובנציאלי? אולי מעט. כתבה טובה ומעניינת? ללא ספק. http://sport.walla.co.il/?w=/7/1334289

חבל שבערוץ הספורט מקלקלים, כשלצד כתבות לדוגמא כמו זו של בורוביץ, מתעסקים שם בדברים חשובים מאין כמוהם, כמו משאל שערך מוטי פשכצקי בין שחקני הנבחרת שבדק את מי הם מעדיפים בשער. את קשטן הוא שאל?
http://sport5.co.il/articles.aspx?folderid=912&docid=45431&lang=HE

טלספורט פרסם אתמול כי דורסמן בדרכו חזרה לחולון. אני אישית לא ראיתי אף פולואפ לכתבה, כולל כזה שמפריך את האופציה. האם האתר הקטן יכה את הגדולים? הוא כבר הצליח לעשות את זה כמה פעמים לאחרונה, שווה לעקוב.
http://telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=14475

גרטולוגיה

עזבו אתכם מפלפס, שכחו מהדרים טים. הכוכב האמיתי של האולימפיאדה הוא ללא ספק משה גרטל. שם בקובייה בביי'גין הבן אדם מספק בכל משחה לפחות ציטוט אחד שיכנס לפנתאון. פז חסדאי בוואלה! יודע שאתם עוד תתגעגעו אליו.יש בגרטל, ובכלל במרבית שדרי ופרשני הערוץ הממלכתי (פרט אולי לדני נוימן) איזושהי תמימות, הם מעוררים אמפטיה ונוסטלגיה. הצופה הממוצע מקבל את הטעויות שלהם בהבנה וכחלק מהחוויה. אם שגיא כהן היה מכריז ביהירות כי אין סיכוי שהאמריקאים ינצחו במשחה השליחים ההוא, התגובות היו הרבה יותר נבזיות. ואם נתייחס לרגע לכתבה של חסדאי, לדעתי הכתבות האלה הן שנותנות לוואלה את הערך המוסף על פני אתרי הספורט האחרים. ההעדפה שנותנים שם לעומק וצבע על פני "פרסומים ראשונים" למיניהם ממצבת אותם מחוץ לתחרות בין אתרי האינטרנט.

בנתיים בהארץ ממשיכים במסע הצלב נגד גילי לוסטיג, ואפילו רועי בית לוי, שרק לפני כחודש הילל אותו במוסף הארץ, מצטרף למלחמה נגד היחידה לספורט הישגי

נכנס יין יצא חלוץ

בערוץ הספורט ממשיכים בסדר ההעדפות הביזארי שהשתלט על תקשורת הספורט לאחרונה, כשיותר חשוב להם לדווח על חיפושיו של מאיר כהן אחר בקבוק יין לקידוש במחנה האימונים של סכנין ויציאתם של השחקנים לבאולינג. העובדה שלסכנין יגיעו לא פחות מארבעה חלוצים להתרשמות פחות חשובה. אני בעד צבע וסיפורים על פני חדשות יבשות, אבל רק כשיש בהם תוכן.

בוואן דאגו כי אולי חלק מקוריאהם לא יבינו כי התענינותה של באיירן מינכן בטוטו תמוז היא דבר טוב, אז ביקוש מרוברטו קולאוטי שגר בגרמניה כבר מעל לשנה להסביר את זה. מסתמן כי בקרוב יפתח האתר בסדרת טורים חשובים שכאלה. אנתוני פארקר יסביר שזה אחלה אם שחקן ישראלי יגיע לNBA, יוסי בניון יספר כמה הפריימרליג עדיפה על ליגת העל, ואודי גל יבהיר (במייל) שמי שסובל ממחלת ים לא יכול להתחרות בשייט.

הממלכה הקטנה

הליגה האנגלית יוצאת מחר לדרך ולא ראיתי אפילו כתבה אחת בעניין. אין ספק שהאולימפיאדה חשובה וזוכה בצדק להיות במרכז הבמה, אבל אחת הליגות הטובות בעולם נפתחות ולא מקבלת אפילו חצי עמוד? הרי בהארץ התייחסו בשבוע שעבר לפתיחתה של הליגה הצרפתית בכתבה מצויינת, אז לליגה האנגלית לא יכלו לפנות מקום? מעניין אם אברם גרנט עדיין היה בצ'לסי כלי התקשורת הישראלים היו מפגינים התעלמות כזו.

לילה טוב קוראים נכבדים, ונוחו על משכבכם בשלום

churapizza@gmail.com

שידורי הטניס בערוץ 1; איה צליל

בשנה שעברה, עשתה נבחרת הדיוויס של ישראל סנסציה כשהדיחה את נבחרת איטליה החזקה והעלתה את ישראל לפלייאוף על העלייה לבית העליון. במהלך שידור המשחק המכריע בין נועם אוקון לסימונה בוללי, קטע לפתע הערוץ הראשון את שידור המשחק לטובת שידור התוכנית "שום, פלפל ושמן זית".

אלו מאיתנו שנותרו המומים מול המרקע לנוכח המעבר הפתאומי ממשחק טניס למתכון חגיגי לרגל קרושה, התנחמו בכך ששידורי גביע הדיוויס וגביע הפדרציה עברו מאז לערוץ הספורט.

אלא שאז הגיעו שידורי האולימפיאדה.

לפני יומיים שידר הערוץ הראשון את המשחק בין סביטלנה קוזנצובה (3 בעולם) לבין לי נה הסינית במסגרת הסיבוב הראשון של טורניר הטניס האולימפי.

על פניו – אין מה להתלונן. יש משחק טוב. יש דרמה. ואפשר להתמודד אפילו עם הפרשנות החובבנית של עמית הורסקי (טוב, ככה זה כשאתה המומחה של הערוץ הראשון לענייני כדור-עף חופים, חתירה, טניס, כיפוף כפיות וסידורי פרחים). הסינית הציגה הופעה מרשימה והיתה בדרך הבטוחה להדיח את המדורגת שלישית, לקול צהלות הקהל הסיני שבאיצטדיון.

למה רק בדרך? כיוון שבנקודת משחק לטובת הסינית, הערוץ הראשון החליט לסיים את השידורים לטובת מספר דקות של חסויות ומהדורת מבט. איך המשחק הסתיים? את זאת, הודיע הפרשן הורסקי לצופים, תוכלו לדעת בעוד מספר שעות, בסיכום האולימפי שישודר בשעה 19:00.

מה עם שידור נקודת המשחק האחרונה? או אולי השקעה באיזושהי כיתובית על המסך שתדווח על התוצאה? לא אם זה תלוי בערוץ הראשון. לתוצאת המשחק, מסתבר, אין שום ערך ספורטיבי (ואחר כך, מתפלאים מאיפה דבקה בחלקנו המנטליות של "העיקר ההשתתפות").

יום עבר וגם הטניסאי רוג'ר פדרר לא השכיל להתאים את עצמו ללו"ז של הערוץ הראשון. כשפדרר רחוק משחקון אחד מניצחון בסיבוב השני, הציג הורסקי לצופים את סדר העדיפויות האמיתי של הערוץ הראשון ושוב שלח אותם להתעדכן בתוצאת המשחק אצל בוני גינצבורג במהדורה המסכמת בעוד מספר שעות.

באותה מהדורה, דרך אגב, קונן גינצבורג על היום הקשה שעבר על הטניסאים הישראלים בטורניר האולימפי, אך עודד את הצופים שקיימת עוד תקווה ושהניצחון עשוי להגיע ממשחק הזוגות של שחר וציפי, שטרם התחיל. כמה חבל שאף אחד לא עדכן את גינצבורג ששחר וציפי כבר הפסידו את המשחק חצי שעה לפני פתיחת המהדורה.

התנצלות

כפי שודאי שמתם לב, הבלוג לא התעדכן ביומיים האחרונים. זאת עקב אירוע משפחתי משמח שלא חשבתי שידרוש כל כך הרבה מזמני. אני לא אוכל לעדכן את הבלוג עד ליום שישי, אבל אשמח אם אחד מכם ישלח פוסט אורח דרך המייל. ביום שישי אני מבטיח כי הבלוג יכה את כולם שוק על ירך, ולא יהיה סיכוי למהפך.

churapizza@gmail.com

ד"ש מבייג'ינג

קרוב ל-20 כתבים ישראלים מסתובבים כעת בכפר האולימפי, אבל בנתיים לא כולם מספקים את הסחורה. טיסה לאולימפיאדה זה צ'ופר גדול שהעורכים, בעיקר בעיתונים אשר קיבלו שתי אקרדיטציות כ"א (ידיעות עם 3) נותנים לכתבים הבכירים והמצטיינים, וזו באמת חוויה יוצאת דופן. מסע השופינג יחד עם הספורטאים בדיוטיפרי, חשיפה לתרבות זרה, טיסה ליעד יקר והשתתפות באחד מהאירועים היוקרתיים בעולם, מה עוד צריך הבן אדם? עזבו אתכם עכשיו מלעבוד. נשלח כמה עידכונים ויהיה בסדר. עכשיו, איך מגיעים לעיר האסורה?
מי שכן סיפק הבוקר את הסחורה ובגדול היום הוא ניר שועלי ממעריב, שנצמד לאלכס שטילוב, עד אתמול שם שאיש לא הכיר, ומי שעשוי להיות אחד מגיבורי המשלחת ומכוכבי העתיד של הסגל האולימפי הישראלי (בזכות ההישגים לצד הלוק המתאים שישגר אותו בקלילות למדורי הרכילות וקמפייני הדוגמנות). שועלי ישב איתו לשיחה אחד על אחד כשזה כסס ציפורניים בהמתנה לתוצאות שערכה 8 שעות, ותיעד את עלייתו לגמר. בנתיים הוא שמע על סיפור החיים הלא פשוט שלו והביא כתבת צבע נפלאה וראשונה, על מי שככל הנראה עוד מילים רבות יכתבו עליו. בדיוק בשביל דברים כאלה שולחים כתבים לאירועים. ציטוטים ממסיבת העיתונאים של הדרים טים אפשר להביא גם מהארץ. חבל שאחד העורכים קילקל למעריב את היום הגדול כשהחליט לסכם את היום הראשון של האולימפיאדה (אם לא נתחשב בטורניר הכדורגל שמתחיל לפני) כ"כמעט, גרסת היום השני"

חוסר תשומת לב או חוסר הבנה

הגולש מוז הפנה את תשומת ליבי לכתבה הראשית בכלכלסיט במהלך כל ערב שבת, שם מי שנשא את הדגל המשלחת הישראלית הוא מיכאל קולגוב, ולא קלגנוב. קשה להאמין שמדובר בטעות הקלדה, אלא בחוסר ידע.

מחוץ לחומות הכפר
בעוד שבשאר ימות השנה "הארץ" נותן את המקום הכי גדול לענפי הספורט הפחות פופולארים בישראל, באולימפיאדה הוא מקפיד להמשיך להתייחס גם לכדורגל ולכדורסל. דוד מרואני מבטא תקוות של אומה שלמה להפרת שלטון היחיד של ליון ותליית תקוות במארסיי המתחדשת, בכתבה מצויינת לכבוד פתיחת הליגה הצרפתית. אריה ליבנת שמע מלירון כהן, שחתמה בקושיצה לאחרונה, את חוויותה מהמשחק היחיד בWNBA ואיך בכלל העדיפה לשחק כדורגל

הרעות החולות של האינטרנט

בוואן ממשיכים במסורת, וגם המייל השני של אודי גל מכפר השייט האולימפי הפך לראיון של מיכל גרונדלנד עם השייט. הפעם הם אפילו לקחו את אחת התמונות ששלח במייל ושמו בכתבה. קרדיט לצלם (שלפעמים גם משייט על 470 והשם שלו מתחרז עם אידי בליגר) לא נתנו שם, אבל את הלוגו של האתר הדביקו יפה מאוד על התמונה, מה שגורם להרבה מאוד קוראים לחשוב בתמימותם שצלם של האתר היה שם וצילם את התמונה. אגב, חיטוט מעמיק באתר דווקא הוביל לטור טוב ויפה (אם כי מעט נדוש) של דורון טימור על נושא הפרת זכויות האדם בסין. כמה חבל שאת הטור הזה, שעשוי ללמד דבר או שניים את הקורא הממוצע של וואן, מחביאים בעוד טורים של סוכני שחקנים מובלטים בעמוד הראשי.

אפילו בוואן יום ההולדת של גיא לוזון קיבל את מקומו הראוי במדור הגלצי'ים, בערוץ הספורט לעומת זאת, העובדה כי המאמן הצנוע, השרמנטי ובעל בעיות הדיקציה החינניות העדיף לחגוג בלי עוגה, חשובות יותר מההכנות של בני יהודה לעונה, והעובדה כי שיחררה נבחן אחד.

מישהו בYNET כנראה לא מבין את המושג כדורגל עולמי. 3 הכתבות הפותחות של המדור (שרק 5 מופיעות בעמוד הראשי) עוסקות בישראלים. ציטוט סתמי שנתן תמיר כהן לאתר הרשמי של בולטון פותח את המדור, הבטחה של בניטז כי לא ימכור את בניון ממשיכה, וראיון אנמי להחריד עם בן סהר סוגר את השלישייה. אם תמשיכו לדפדף במדור תוכלו לקרוא על דברים פחות מעניינים כמו גסיסתו של בובי רובסון, שהשפיע כמעט כמו בן סהר על הכדורגל האנגלי, תוצאות מהמונדיאל וקצת על רונאלדו. בהמשך תלמדו שבן חיים שיחק מחצית במשחק אימון, בן סהר כבש בכזה, ותשמחו לגלות קידום מכירות לערוץ הספורט, איתו משתפים YNET פעולה. מה לא בסדר שזה בכדורגל עולמי ולא בבראנז'ה או בתקשורת? הערוץ ישדר את הליגה הצרפתית, הרי צרפת זה בעולם!! אז מה אם זה אפילו לא חדש, הם הרי מספקים לנו תקצירים. סה"כ בעמוד הכדורגל העולמי של YNET מופיעות 10 כתבות, מתוכן 6 על ישראלים, ועוד אחת על ערוץ הספורט הישראלי. it's a small world after all

טעויות ההגהה בטלספורט הן דבר ידוע, ואפשר להתעלם מהן תוך שאתה ממלמל לעצמך "הם אתר קטן בלי כח אדם, העיקר הכוונה". אבל כשכותרת של כתבה נמצאת באתר כבר כחצי יממה, ואף אחד לא שם לב שדוס סנטוס נחת "למכבי פ"ת", ולא ב, מראה על חוסר אכפתיות וזילזול בקוראים.

ואם לוואן מותר, למה לטלספורט אסור לעשות יחסי ציבור? שלמה חסיד חסך מהסוכן של סבסטיאן אבראו את הטרחה לכתוב טור, ומצא את הזמן הכי נכון לפרגן לשחקן, שעוד לא כבש שער במשחק רשמי. במסגרת התחקיר המעמיק הוא פנה לסקאוט שהביא אותו לבית"ר, ליו"ר חוג אוהדי ריבר פלייט ("הענקית"!). מאיר מליקה הסביר לו ש"באופן כללי לא בוחנים שחקן לפי משחק אחד בין אם הוא היה טוב ובין אם לא", אבל מה זה משנה. אבראו כנראה גם כל כך קדוש, שהס מלהזכיר את שמו המלא. בכתבה כולה לא מופיע שמו הפרטי ולו פעם אחת. ככה זה אצל הגדולים באמת (רונאלדו, מדונה, אדם וכמובן – אבראו)

התנצלות

גם אני חלק מהאינטרנט, וגם לי יש מגרעות. אתמול הבטחתי לערוך השוואה בין המוספים האולימפים, אך בעיית חוסר זמן והעובדה כי ייגר ערך השוואה כזו כבר גרמה לי לא לעמוד בהבטחה.

עדכון ערב – גם לאודי גל נמאס

כנראה שגם לאודי גל (או לפחות למשרד יחסי הציבור שלו) נמאס מהעובדה שוואן הופכים את המיילים שלו לראיונות ויוצרים תמונה מטעה הגורמת לאנשים לחשוב שגל מקורב לאתר ומדבר איתם באופן יום-יומי. את המייל האחרון ששלח הערב, חתם בצורה בולטת המשפט: "לתשומת לבכם – עקב הנחיות למשתתפים במשחקים האולימפיים הנוגעות לפרסום תוכן באמצעי תקשורת, אין לעשות שימוש בהודעה זו, תוכנה, חלק ממנו או המצורף אליה בלי אישור מפורש. תודה"

שבת שלום וגביע טוטו שמח.

churapizza@gmail.com

כרוניקה של רקוויאם

במהלך הלילה הלך לעולמו רלף קליין והכניס את התקשורת לפרופורציות לאחר התבוסה של בית"ר. בספורט 5 הראו ממלכתיות והעלו כתבה על חייו ופועלו של המאמן הדגול בראש האתר. בנוסף שלחו את עדי הרשלקוביץ לשיחה עם דינו מנגין, שהספיד את היריב הגדול, ולא הסתפקו רק בתגובות שאסף עומר בנוביץ, ומופיעות גם ביתר כלי התקשורת הישראלית. כמו כן הערב ב10 צפויה לעלות בערוץ תוכנית לזכרו של רלף. בוואן הסתפקו בכתבה הממלכתית לצד תגובות שאספו מיכל גרונדלנד ומילן בן דוד. וואלה! פעלו נכון כשהעלו מהארכיון את ראיון הוידאו שערך אוהד גרינוולד עם קליין לפני מספר שבועות והעדיפו להבליט אותה על פני הכתבה הבנאלית שהעלו הבוקר יחד עם שאר האתרים, ובכך נתנו לקוראיהם משהו שלא ימצאו במקום אחר. גם שם שלחו את אור שקדי, שהביא את אותן התגובות הכואבות. בynet ניסו לצאת מגבולות עולם הכדורסל כשהביאו את תגובתו של ראש הממשלה. אשר גולדברג בטלספורט הביא לידי ביטוי את היתרון הגדול שלו על פני כתבי האינטרנט הצעירים, בסיפור אישי מחייו של רלף, כזה שרק עיתונאי שמכיר אישית את המנוח ועבר לצידו שנים רבות יכול לכתוב.

 

מספידים את העונה האירופאית של בית"ר

תבוסות ישראליות באירופה בדר"כ מוציאות את הצד היצרתי של העורכים בתקשורת הספורט הישראלית. העובדה שהמשחק נערך על אדמת פולין גם פתחה פתח להומור שחור. למרות זאת לא ראיתי כותרת אחת טובה. בוואלה ובספורטליין הלכו על משחק המילים הנוראי (ק)רקוב. מחר אמור להיות מבחנם הגדול של שליחי העיתונים לפולין, אז יצטרכו להביא צבע ולצייר את התמונה הלא מוכרת של בית"ר מובסת ומושפלת. מה שיהיה בעוכריהם היא העובדה שמחר יום שישי והעיתונים יוצאים במתכונת מצומצמת מהרגיל, ולצד מותו של רלף קליין ופתיחת עונת 08-9 (אפילו אם רק בגביע הטוטו) לא ישאר הרבה מקום. יהיה זה מבחן גדול גם לעורכים שיצטרכו לקחת החלטה – צבע או ניוז. בעידן המודרני אין ספק שעיתון שעומד על טהרת הניוז מאבד מהרלוונטיות שלו. ההימור שלי? הארץ ומעריב יתנו מקום לצבע, לגבי ידיעות אני לא יודע.

ובנתיים במזרח

המשחק של בית"ר ויציאת המוספים האולימפים (אליהם אתייחס בפוסט נוסף בהמשך היום) גרמו לדחיקתם הצידה של המשחקים האולימפים שנפתחים מחר. עוזי דן עומד על ההבדלים בין המשלחת הישראלית ליתר הספורטאים. בין השאר הוא מתאר את בניין המשלחת האולימפית, הנותר יתום מדגלי הלאום (בעוד שאר הבניינין מקושטים כמו ביום העצמאות), ועל הספורטאים הישראלים שלא זוכים להנות מהחוויה הסינית ולהסתובב חופשי מסיבות בטחוניות. כמו כן צפה דן בערוץ הסיני המרתק שמשדר ישירות משדה התעופה במשך 24 שעות, בו ניתן לצפות בספורטאים ותיירים נוחתים. את הטור מסיים שליח "הארץ" לאולימפיאדה בצבע טוב (אם כי מעט צהוב) ומספר איך התאכזב הקלע גיל סימקוביץ' מהאיסור של מאמנו להסתובב עם מכשיר סלולרי, מה שעלה לו בתמונה עם רפאל נדאל שישב איתו בחדר האוכל. בטרגדיה של השחיין אלון מנדל, אשר אביו נפטר כתוצאה מתאונה בביתו, טיפלו הכי טוב בערוץ הספורט, שדיברו עם השחיין עצמו בראיון וידאו, והעבירו את הרגע האנושי בצורה הטובה ביותר

הבהלה לזהב

יומיים לפני טקס הפתיחה והמירוץ האולימפי בכלי התקשורת כמעט והגיע לשיאו. "הארץ" הוציאו כבר היום את המוסף האולימפי שלהם, אבל אני מעדיף להתייחס אליו רק מחר, כשיתר המוספים יצאו לאור. מה שכן, על שער המוסף האולימפי של מעריב יופיעו מחר אודי גל וגידי קליגר, שראיון נרחב איתם מופיע הבוקר ב"הארץ" ופותח את מדור הספורט של "ואללה!", שם הם מתייחסים לראשונה בצורה מקיפה לפרשת החומרים האסורים. הראיון עצמו (שנערך על ידי דור בלך) טוב ומביא מספר ציטוטים מעניינים על הטיפול הזוגי שהשניים עוברים, על נטישת החברים בכפר השייט האולימפי (עליה פורסם אתמול לראשונה ע"י עדי רובינשטיין ב"ישראל היום") ועל רגעי החרדה ואי הודאות בפרשה, וכן בשאר הקמפיין האולימפי.
גם ב"ישראל היום" יש כתבה על צמד השייטים, אך שם מתייחס רובינשטיין בעיקר לחשיפה של החינמון מאתמול.
שליח מעריב לבייג'ין, ניר שועלי, הצליח בכל זאת להמתיק את הבוקר המר במעריב, כשניצל את שהותו בכפר האולימפי לצורך ראיון עם הסייפות המצריות איה א-סעיד ואימאז ג'אבר, שהכריזו כי יעדיפו לוותר על מדליה ולא לפגוש יריבה ישראלית. בנוסף ראיין שועלי את המכשול העיקרי בדרכו של אריק זאבי לזהב, אלוף העולם בג'ודו, הברזילאי לוסיאנו קוריאה שמספר על המודיעין שצבר על הישראלי. במעריב טעו שלא פתחו את החלק האולימפי עם שתי הכתבות המצויינות, ובחרו דווקא בטור של שועלי שמספר את חוויתיו מהכפר, ולמען האמת דיי משעמם. גם בהארץ העדיפו את הטור של עוזי דן (שהיה מעט יותר מעניין) על פני כתבות אחרות, ונוצר הרושם שלעורכי העיתונים הגדולים חשוב להניף דגל על אדמת סין ולהכריז "יש לנו נציג שם".

 

סין? פולין!

טעות נוספת (לטעמי בכל אופן) היא התיעדוף שקיבל המפגש של בית"ר מול קרקוב בכלל כלי התקשורת. פרט לואללה!, בכל כלי התקשורת הגדולים המשחק קיבל את הכותרת הראשית והופיע לפני הסיקור האולימפי. אמנם ניצחון ירושלמי יביא את ברצלונה לארץ, אבל בואו נכנס לפרופורציה. מדובר בסך הכל בסיבוב המוקדם בליגת האלופות, שמתקיים כל שנה ואפילו ניצחון בו לא יביא להישג היסטורי (הרי מכבי ת"א וחיפה כבר ביקרו בשלב הבתים, וברצלונה כבר ביקרה בישראל). בעוד שאר כלי התקשורת לפחות מביאים צבע או מאמרי דעה על המפגש, בוואן החליטו לפתוח בגדול עם העובדה המרגשת עד מאוד כי אוהדי ברצלונה ביררו על טיסות לארץ. למיכל גרונדלנד נודע על כך. אני חושב שזה ראוי למספר פולו אפים וכן טורי דעה על אופיים המופתי של הקטלונים שמבררים מבעוד מועד על מחירי הטיסות. אגב, אני בטוח שאת מחירי הטיסות לפולין הם אפילו לא בדקו באינטרנט. ככה הם הספרדים, ציונים וכן חוזיי עתידות. ואם כבר הזכרנו את גרונדלנד ו-וואן, ותראו איך כמו בסרט של פליני הכל מתחבר, אודי גל שלח אימייל לתפוצת הכתבים האולימפים בו סיפר על חוויות מסין. בואללה ובספורט 5 העלו את המייל כמו שהוא (בואללה אף הגדילו לעשות והעלו תמונה שגל צילם בעצמו מהמקום) ואף כתב לא לקח קרדיט. בוואן לעומת זאת דאגו לציין כי אודי גל סיפר את הדברים לוואן, ניסו להציג את הכתבה כראיון, וגרונדלנד חתומה על הכתבה.

עדות אופי

למרות שהבטחתי לעצמי להתייחס בעיקר לכתבות ראויות ולנסות להתעלם כמה שאפשר מירידות נמוכות ב"אתר הספורט המוביל בישראל", הפעם הבושה פשוט גדולה מדי. את מדור הדעות של האתר פותח כבר יותר מיממה כתבת פרופיל עמוקה ונוקבת על קאלה, שמבטיחה כי "קאלה יביא את בית"ר לקאמפ נואו". המסמך המרתק נכתב על ידי לא אחר מאשר סוכנו עובד קראוס, שכידוע אינו צד בעניין ודעתו בלתי משוחדת. בוואן לא נחים על זרי הדפנה, ולפיצרייה נודע כי במידה ושמעון גרשון יבקיע הערב, יעלה טור של הדוגמנית והזמרת מלי לוי-גרשון בוא תספר כי "שמעון תמיד ידע להבקיע".

לפוסטים אורחים, הצעות מגונות והזמנות mailto:churapizza@gmail.com

פרולוג

לאחר פרישתו של הקולורבי הקדוש ועד להודעה חדשה נפתחה הפיצרייה של צ'ורצי'ץ. אנחנו כאן בפיצרייה נשתדל לחתוך למשולשים את תקשורת הספורט הישראלי, להוציא את הדגים הרקובים מהכד של האנשובי ואת הלשון מישבנו של מוני פנאן וחבריו.

כמו יוסי גורדנה בקרית גת, בני קוזושווילי בפ"ת או צחי אילוז בחוף הים, הגעתי כי היו זקוקים לי. למרות זאת, אני לא מאמין שאעמוד בפוסט יומי של השוואת עיתונים ואתרים. אני כן אתייחס למקרים בולטים, כתבות יוצאות דופן ומגמות מתהוות.

אם מישהו מתנדב להיות עוזרי הנאמן (או סתם להתלבש כמו רובין בזמן שאני אלבש את חליפת העטלף שלי) ולחלוק איתי יחד את הבלוג, או סתם מעוניין לשלוח פוסט אורח הוא מוזמן

מחר יוצאים לדרך.

churapizza@gmail.com